החלטה בתיק רת"ק 9748-09-12

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 21.7.12 (כב' הרשם בכיר אדי לכנר) לפיה נתקבלה בחלקה תביעת המבקשת כנגד המשיבה, והמשיבה חויבה לשלם לה סך של 1,070 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 200 ש"ח.

פסק הדין ניתן במסגרת תובענה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה על סך 15,000 ש"ח, בגין נזקים שלטענת המבקשת נגרמו לה וכן לפיצויים לדוגמא, כתוצאה מחיובה של המבקשת בסך 75 ש"ח בגין 'שירות מנגינה' שלא הזמינה כלל והתעלמות המשיבה מפניותיה להתנתק מהשירות הנ"ל.

בפסק הדין  נקבע שהצעת המשיבה למתן השירות בתשלום היתה בניגוד לחוק החוזים ולא היה מקום לחייב את המבקשת בגין שירות 'שיחה ממתינה' . פסק הדין הורה למשיבה להשיב למבקשת את עלות השירות בסך 70 ש"ח, בו חוייבה.  היות  ובפקס ששלחה המבקשת לגבי הניתוק  מהשירות לא מסרה פרטים מזהים, נקבע שאין מקום לחייב את המשיבה בפיצוי עונשי על אי ביצוע הניתוק במועד וכי לא היתה הטעיה מכוונת.

כמו כן נקבע בפסק הדין  שלא נגרמו למבקשת נזקים ממוניים , עם זאת נקבע שהתנהגות המשיבה ביחס לענינה של המבקשת לא היתה נאותה.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה בפסק הדין ובתגובת המשיבה לבר"ע החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובידי המבקשת לא עלה לשכנע כי בפסק הדין נפלה טעות בולטת.

פסיקת פיצויים עונשיים בהליך אזרחי נעשית על פי ההלכה הפסוקה במקרים חריגים בלבד הכרוכים בפגיעה קשה במיוחד ומתמקדת על פי רוב בעוולות שנלווה להם אשם ברמה גבוהה, כאשר התנהגות המזיק מקוממת מסלידה במיוחד וראויה לגינוי, ובפרט כזו שיש עמה 'מעין כוונה'. נקבע שהרציונל העומד בבסיסם של הפיצויים העונשיים הוא עונש והרתעתי (ראו גם: ע"א 1080/07 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' משטרת ישראל, 8.11.09; רע"א 9670/07 פלונית נ' פלוני, 6.7.09).

במקרה הנדון, קבעה הערכאה המבררת לאחר שישבה על המדוכה ושמעה את העדים לפניה כי לא הוכח שמדובר בהטעיה מכוונת, ומהתשתית העובדתית שנקבע בפסק הדין נושא הבר"ע לא נגלית על פניו פעילות שיטתית או התנהגות מקוממת כזו אשר ביחס אליה נקבע בהלכה הפסוקה שיש מקום לפסיקת פיצויים עונשיים.

פסיקת הפיצוי לדוגמא מסורה בעיקרה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית השומעת את הראיות (ראו גם: ע"א 1370/91 לוטפי משעור נ' אמיל חביבי, פ"ד מז(1) 535).

על פני הדברים - ובין היתר גם לאור סכום החיוב מהמבקשת - הסכום הגלובאלי שנפסק למבקשת אינו חורג במידה בולטת מהראוי בנסיבות העניין ואינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור בפסק הדין.

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

 לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום,  11 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: